Vayedaber

Simple Havroutah

'Houline

Daf 84b

הָרוֹצֶה שֶׁיִּתְעַשֵּׁר יַעֲסוֹק בִּבְהֵמָה דַּקָּה אָמַר רַב חִסְדָּא מַאי דִּכְתִיב וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנְךָ שֶׁמְּעַשְּׁרוֹת אֶת בַּעֲלֵיהֶן

Traduction

One who wishes to become wealthy should engage in raising small domesticated animals. Rav Ḥisda said: What is the meaning of that which is written: ''And the flocks [ve’ashterot] of your sheep'' (Deuteronomy 7:13)? It means that sheep enrich [me’ashrot] their owners.

Tossefoth non traduit

הרוצה שיתעשר יעסוק בבהמה דקה. וא''ת דאמרינן בפרק מקום שנהגו (פסחים דף נ:) העוסק בבהמה דקה אינו רואה סימן ברכה ואומר ר''ת דהתם בישוב ומשום עין הרע אבל הכא איירי בחורשין דלא שלטא בהו עינא:

וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כָּסָא דְּחָרָשִׁין וְלָא כָּסָא דְּפוֹשְׁרִין וְהָנֵי מִילֵּי בִּכְלִי מַתָּכוֹת אֲבָל בִּכְלִי חֶרֶשׂ לֵית לַן בַּהּ וּבִכְלֵי מַתָּכוֹת נָמֵי לָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלָא שָׁדֵי בְּהוּ צִיבַיָּא אֲבָל שָׁדֵי בְּהוּ צִיבַיָּא לֵית לַן בַּהּ וְכִי לָא שָׁדֵי בְּהוּ צִיבַיָּא נָמֵי לָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלָא צִיץ אֲבָל צִיץ לֵית לַן בַּהּ

Traduction

The Gemara cites additional statements by Rabbi Yoḥanan providing practical advice. Rabbi Yoḥanan says: It is preferable to drink from a cup of witches and not to drink from a cup of lukewarm water, which is extremely unhealthy. Rabbi Yoḥanan qualifies his statement: We said this only with regard to lukewarm water in metal vessels, but in earthenware vessels we have no problem with it. And even in metal vessels, we said that lukewarm water is unhealthy only in a case where one did not cast flavorings into the water, but if he cast flavorings into the water we have no problem with it. And even if one cast flavorings into the water, we said this only in a case where the water had not been boiled [tzeyatz], but if the water had been boiled we have no problem with it.

Rachi non traduit

כסא דחרשין ולא כסא דפושרין. טוב לשתות כוס של מכשפות ולא לשתות כוס של מים פושרין שרעים הם לגוף:

ציביא. שרשי עשבים ותבלין:

ציץ. הרתיח:

וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִי שֶׁהִנִּיחַ לוֹ אָבִיו מָעוֹת וְרוֹצֶה לְאַבְּדָן יִלְבַּשׁ כְּלֵי פִשְׁתָּן וְיִשְׁתַּמֵּשׁ בִּכְלֵי זְכוּכִית וְיִשְׂכּוֹר פּוֹעֲלִים וְאַל יֵשֵׁב עִמָּהֶן יִלְבּוֹשׁ כְּלֵי פִשְׁתָּן בְּכִיתָּנָא רוֹמִיתָא וְיִשְׁתַּמֵּשׁ בִּכְלֵי זְכוּכִית בְּזוּגִּיתָא חִיוָּרְתָּא וְיִשְׂכּוֹר פּוֹעֲלִים וְאַל יָשַׁב עִמָּהֶן בְּתוֹרֵי דִּנְפִישׁ פְּסֵידַיְיהוּ

Traduction

And Rabbi Yoḥanan says: In the case of one whose father bequeathed him a great deal of money and he seeks to lose it, he should wear linen garments, and should use glass vessels, and should hire laborers and not sit with them to supervise. The Gemara elaborates: He should wear linen garments; this is stated with regard to Roman linen, which becomes tattered quickly. He should use glass vessels; this is stated with regard to expensive white glass. And he should hire laborers and not sit with them; this applies to laborers who work with oxen, whose potential for causing damage is great if they are not supervised, as they will trample the crops.

Rachi non traduit

מי שהניח לו אביו מעות. כלומר מי שלא טרח בממון וקל בעיניו לאבדו זהו איבודו:

ילבש כלי פשתן. שהן יקרים. ולפי דרכנו למדנו שהעושה אלה מאבד ממון ויזהר אדם מהם:

כיתנא רומיתא. יקר היה:

בתורי. ישכור פועלים וימסור להן שוורים שלו לחרוש והם יכחישו השוורים ויסקבום ביערות ובכרמים והמלאכה לא תעלה לכלום שאינן חוששין לכך:

Tossefoth non traduit

בזוגיתא חיורתא. וא''ת משמע דזכוכית לבנה היתה בימי ר' יוחנן וכן בריש אין עומדין (ברכות דף לא.) ההוא דתבר זכוכית לבנה בחתונת בנו ובפ' עגלה ערופה (סוטה דף מח:) תנא משחרב בהמ''ק בטלה שירא פרנדא וזכוכית לבנה וי''ל דלא לגמרי בטלה אלא דאינה מצויה כמו בזמן בית המקדש וכן צריך לומר גבי שירא פרנדא דאמר בפרק במה מדליקין (שבת דף כ:) דרבין ואביי הוו יתבי קמיה דרב נחמיה ריש גלותא חזייה דהוה לביש מטכסא אמר ליה רבין לאביי היינו כלך דתנן אמר ליה אנן שירא פרנדא קרינא ליה ומיהו ר''ת מפרש דאכלך דמתניתין קאי דקרי ליה שירא פרנדא:

בתורי. ר''ח גריס בתוורי פירוש בקרים שאינם מעמיקים המחרישה כראוי ומפסיד כל מה שזורע:

דָּרֵשׁ רַב עַוִּירָא זִימְנִין אָמַר לַהּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי אַמֵּי וְזִימְנִין אָמַר לַהּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי אַסִּי מַאי דִּכְתִיב טוֹב אִישׁ חוֹנֵן וּמַלְוֶה יְכַלְכֵּל דְּבָרָיו בְּמִשְׁפָּט לְעוֹלָם יֹאכַל אָדָם וְיִשְׁתֶּה פָּחוֹת מִמַּה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ וְיִלְבַּשׁ וְיִתְכַּסֶּה בְּמַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ וִיכַבֵּד אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ שֶׁהֵן תְּלוּיִין בּוֹ וְהוּא תָּלוּי בְּמִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם

Traduction

Rav Avira interpreted the following verse homiletically, but sometimes he said the interpretation in the name of Rabbi Ami and sometimes he said it in the name of Rabbi Asi: What is the meaning of that which is written: ''Good is the man who is gracious and lends, who orders his affairs with justice'' (Psalms 112:5)? It means to teach that a person should always eat and drink less than what is within his means, and he should dress and cover himself in accordance with his means, and he should honor his wife and children more than what is within his means; as they are dependent on him and he is dependent on the One Who spoke and the world was created.

Rachi non traduit

טוב איש חונן. דלים ומלוה אותם וטוב המכלכל דבריו במשפט לפי היכולת הוא עומד על צרכיו ולא בכל תאות לבו:

פחות ממה שיש לו. פחות מכדי היכולת וילבש ויתכסה לפי היכולת שלא יתבייש ויכבד אשתו יותר מלפי היכולת:

דָּרֵשׁ רַב עֵינָא אַפִּתְחָא דְּבֵי רֵישׁ גָּלוּתָא הַשּׁוֹחֵט לַחוֹלֶה בְּשַׁבָּת חַיָּיב לְכַסּוֹת אֲמַר לְהוּ רַבָּה אֶשְׁתּוֹמָא קָאָמַר לִישְׁמְטוּהּ לְאָמוֹרֵיהּ מִינֵּיהּ דְּתַנְיָא רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר כּוֹי אֵין שׁוֹחֲטִין אוֹתוֹ בְּיוֹם טוֹב וְאִם שְׁחָטוֹ אֵין מְכַסִּין אֶת דָּמוֹ

Traduction

§ The mishna teaches that one may not slaughter a koy on a Festival since he may not cover its blood, as it is unclear whether there is an obligation by Torah law to do so. But if one transgressed and slaughtered a koy, one does not cover its blood. With regard to this, Rav Eina taught at the entrance to the house of the Exilarch: One who slaughters an undomesticated animal or a bird for a critically ill person on Shabbat, for whom it is permitted to slaughter, is obligated to cover its blood. Rabba said to those present: Rav Eina is saying an astonishing statement; remove his interpreter from before him. As it is taught in a baraita that Rabbi Yosei says: One may not slaughter a koy on a Festival, but if he slaughtered it, one does not cover its blood until after the Festival.

Rachi non traduit

לחולה. שיש בו סכנה:

חייב לכסות. דכיון דניתנה שבת לידחות אצל שחיטה זו נדחית לכל מצותה של שחיטה זו:

אישתומא קאמר. דבר תימה הוא אומר לשון (לעיל חולין דף כא.) אשתומם כשעה חדא אשטורדישו''ן:

לישמטו לאמוריה. יחתכו את לשונו שאמר בה. ל''א גרסינן אי דשמא קאמר אם בשמו הוא אומר לישמטו לאמוריה ישמטו את האמורא מלפניו לביישו:

מִקַּל וָחוֹמֶר וּמָה מִילָה שֶׁוַּדָּאָהּ דּוֹחֶה שַׁבָּת אֵין סְפֵיקָהּ דּוֹחֶה יוֹם טוֹב כִּסּוּי שֶׁאֵין וַדָּאוֹ דּוֹחֶה שַׁבָּת אֵין דִּין שֶׁאֵין סְפֵקוֹ דּוֹחֶה יוֹם טוֹב

Traduction

Rabbi Yosei elaborates: This can be derived from an a fortiori inference: And if with regard to the mitzva of circumcision, concerning which a definite obligation overrides Shabbat, nevertheless its uncertain obligation does not override a Festival; then with regard to the mitzva of covering the blood, concerning which even a definite obligation does not override Shabbat, is it not logical that its uncertain obligation, e.g., covering the blood of a koy, would not override a Festival? Although circumcision involves an act of prohibited labor, one performs it on Shabbat for a male infant whose eighth day from birth occurs on Shabbat. But in a case where it is uncertain when the eighth day from birth occurs, it is forbidden to circumcise the child on a Festival. By contrast, covering the blood is never performed on Shabbat.

Rachi non traduit

שודאה דוחה שבת. דאתיא בקל וחומר מה צרעת שדוחה עבודה ועבודה דוחה שבת מילה דוחה אותה. כולה במסכת שבת (דף קלב:):

אין ספיקה דוחה יו''ט. כגון נולד בין השמשות דקי''ל בפ' רבי אליעזר (שבת דף קלז.) דנימול לתשעה וחל ספק שמיני ספק תשיעי שלו ביו''ט אינו נימול עד עשירי דתנן נולד בין השמשות נמול לתשעה כלומר לספק תשיעי בין השמשות של ערב שבת נמול לעשרה חל יו''ט להיות אחר אותה שבת שהוא עשירי נמול לאחד עשר משום דמילה שלא בזמנה לא דחיא דנפקא לן מהוא לבדו הוא ולא מכשיריו לבדו ולא מילה שלא בזמנה בסנהדרין:

כסוי שאין ודאו דוחה שבת. לקמיה מפרש:

Tossefoth non traduit

כסוי שאין ודאו דוחה שבת. להנך תרי טעמי דמפרש בפרק קמא דביצה (דף ח:) דכוי אין מכסין דמו ביום טוב משום דאפר כירה דעתו לודאי ואין דעתו לספק אי נמי משום התרת חלבו אי אפשר ליישב ק''ו זה דמה שאין ודאי דוחה שבת לא הוי משום מוקצה דאפי' הכינו מבעוד יום אין מכסין ולא שייך נמי שם התרת חלב כיון שהיא ודאי חיה אבל טעמא דמפרש התם דבדקר נעוץ בודאי התירו ביו''ט ואע''ג דאיכא איסורא מדרבנן בחופר גומא וא''צ אלא לעפרה אבל בספק לא התירו אתי ק''ו דהכא שפיר דכיון דלא התירו בודאי שידחה שבת כ''ש דאין ספק דוחה יו''ט ומיהו סוגיא דביצה מוכח דאפילו ספק נמי שרי בדאיכא דקר נעוץ וי''ל בדוחק ק''ו הכי כיסוי שאין ודאו דוחה שבת אפילו הזמינו לכך מ''מ אסרו משום טורח אינו דין שאין ספקו דוחה יו''ט משום איסור גומא דרבנן או משום מוקצה דאין דעתו לספק אבל באפר שהכינו אין לאסור ספק ביו''ט מק''ו דשבת דאין לדמות טורח יו''ט לדשבת וללישנא דמשום התרת חלבו ואסר אע''ג דהכינו אע''ג דליכא ק''ו מ''מ יש לחוש שיטעו הרואים ויעשו ק''ו משבת כיון דאין ודאו דוחה שבת אפילו בהכינו כ''ש שספק אין דוחה יו''ט ומדמכסים אותו ודאי חיה היא ויתירו חלבו:

אָמַר לוֹ תְּקִיעַת שׁוֹפָר בִּגְבוּלִים תּוֹכִיחַ שֶׁאֵין וַדָּאָהּ דּוֹחֶה שַׁבָּת וּסְפֵיקָהּ דּוֹחֶה יוֹם טוֹב

Traduction

The Sages said to him in rebuttal: The sounding of the shofar in the provinces, i.e., outside the Temple, will prove that this a fortiori inference is incorrect. This is because its definite obligation does not override Shabbat and it is prohibited to sound the shofar on Rosh HaShana that falls on Shabbat; and yet its uncertain obligation overrides the Festival.

Rachi non traduit

בגבולין. דקיימא לן בראש השנה (דף כט:) בשבת במקדש היו תוקעין אבל לא במדינה:

וספיקה דוחה י''ט. דתניא טומטום ואנדרוגינוס חייבים אף על פי שהוא ספק אשה ואינה חייבת:

הֵשִׁיב רַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר בְּרִיבִּי תְּשׁוּבָה מָה לְמִילָה שֶׁכֵּן אֵינָהּ נוֹהֶגֶת בְּלֵילֵי יָמִים טוֹבִים תֹּאמַר בְּכִסּוּי שֶׁנּוֹהֵג בְּלֵילֵי יָמִים טוֹבִים

Traduction

Rabbi Elazar HaKappar the Distinguished responded with another refutation of the a fortiori inference: It cannot be inferred from circumcision that an uncertain obligation of the mitzva of covering the blood does not override a Festival. What is notable about circumcision? It is notable in that it is not in effect on Festival nights, but is performed only during the daytime. Will you then say with regard to the mitzva of covering the blood, which is in effect on Festival nights, that it does not override a Festival? Perhaps, since the mitzva of covering the blood is in effect during both day and night, its uncertain obligation overrides a Festival as well.

Rachi non traduit

בריבי. אדם גדול:

תשובה. על קל וחומר דרבי יוסי:

מילה אינה בלילה אלא ביום דיום כתיב בה (ויקרא יב):

אָמַר רַבִּי אַבָּא זֶה אֶחָד מִן הַדְּבָרִים שֶׁאָמַר רַבִּי חִיָּיא אֵין לִי עֲלֵיהֶם תְּשׁוּבָה וְהֵשִׁיב רַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר בְּרִיבִּי תְּשׁוּבָה

Traduction

In reference to Rabbi Elazar HaKappar’s refutation, Rabbi Abba says: This a fortiori inference drawn by Rabbi Yosei is one of the matters with regard to which Rabbi Ḥiyya says: I do not have any refutation for them, and Rabbi Elazar HaKappar the Distinguished successfully responded with a refutation.

Rachi non traduit

זה אחד מן הדברים. שהיה רבי חייא אומר שלא היה לו שום תשובה עליהם והא דרבי יוסי חדא מינייהו והא דאהדרו רבנן תקיעת שופר בגבולים תוכיח לא חשיב לה פירכא כדמפרש לקמיה:

קָתָנֵי מִיהַת כִּסּוּי שֶׁאֵין וַדָּאוֹ דּוֹחֶה שַׁבָּת מַאי וַדָּאוֹ דְּכִסּוּי דְּלָא דָּחֵי שַׁבָּת לָאו הַשּׁוֹחֵט לְחוֹלֶה בְּשַׁבָּת

Traduction

Rabba concludes his refutation of the statement of Rav Eina: In any event, the baraita teaches that definite obligations with regard to the mitzva of covering the blood do not override Shabbat. Now, what is a case of a definite obligation of covering the blood that does not override Shabbat? Is it not a case where one slaughters an undomesticated animal or a bird for a critically ill person on Shabbat? The baraita nevertheless teaches that one does not cover the blood, in contradiction to the ruling of Rav Eina.

וְדִלְמָא דְּעָבַר וְשָׁחַט

Traduction

The Gemara asks: But perhaps the baraita is referring to an instance where one transgressed Shabbat and slaughtered an animal for a healthy person. But in a case where one slaughtered an animal for an ill person, since it was permitted for him to slaughter the animal, perhaps he must cover the blood as well.

Rachi non traduit

ודלמא דעבר ושחט. לבריא דלא ניתנה שבת לידחות קאמר דלא יכסה אבל לחולה דניתנה שבת לידחות שרי:

דּוּמְיָא דְּמִילָה מָה מִילָה בִּרְשׁוּת אַף כִּסּוּי נָמֵי בִּרְשׁוּת

Traduction

The Gemara responds: The baraita cannot be referring to such a case, since Rabbi Yosei compares it with circumcision. Therefore, it must be similar to the case of circumcision, in that just as the circumcision was performed with permission, as it is a mitzva to perform circumcision even if the eighth day falls on Shabbat, so too, the covering of the blood must be referring to a case where the slaughter was done with permission, i.e., for an ill person. Accordingly, the baraita poses a difficulty to the statement of Rav Eina.

Rachi non traduit

דומיא דמילה. על כרחך בחולה קאמר דומיא דמילה דברשות ותיובתא היא לרב עינא:

אָמְרוּ לוֹ תְּקִיעַת שׁוֹפָר בַּגְּבוּלִין תּוֹכִיחַ שֶׁאֵין וַדָּאָהּ דּוֹחֶה שַׁבָּת וּסְפֵיקָהּ דּוֹחֶה יוֹם טוֹב מַאי סְפֵיקָהּ

Traduction

§ The baraita states that the Sages said to Rabbi Yosei in refutation of his a fortiori inference: The sounding of the shofar in the provinces will prove that the inference is incorrect, since its definite obligation does not override Shabbat and its uncertain obligation overrides a Festival. The Gemara asks: What is its uncertain obligation that overrides a Festival?

Tossefoth non traduit

תקיעת שופר בגבולין תוכיח שאין ודאה דוחה שבת כו'. וא''ת והא טעמא דשופר בשבת משום שמא יעבירנו ארבע אמות ברה''ר והא לא שייך בי''ט וי''ל דשייך נמי בי''ט דאם אשה היא זה הטומטום אסור להוציא לצרכה דהא לא מיחייבא ואין להתיר מטעם הואיל והותרה הוצאה לצורך הותרה נמי שלא לצורך דהיינו דוקא היכא דהוי צורך היום קצת אבל הכא ליכא צורך היום כלל אי נמי ה''ק שאין ודאה דוחה שבת משום גזירה דרבנן שמא יעבירנו וספיקה דוחה יום טוב אף על גב דאיכא נמי איסורא דרבנן בתקיעה שהיא חכמה ואינה מלאכה ונדחה איסור זה מספק. [וע''ע תוספות ר''ה כט:

ד''ה רדיית]:

אִילֵּימָא סָפֵק חוֹל סָפֵק יוֹם טוֹב הַשְׁתָּא וַדַּאי יוֹם טוֹב דָּחֲיָא סָפֵק יוֹם טוֹב סָפֵק חוֹל מִיבַּעְיָא

Traduction

If we say that it is referring to uncertainty with regard to whether one of the two days of Rosh HaShana is a weekday or a Festival, this is unfeasible: Now that the sounding of the shofar overrides the definite Festival of Rosh HaShana, is it necessary to teach that it overrides a day with regard to which it is uncertain whether it is a Festival or a weekday? That is, if the uncertainty is with regard to the Festival itself, then this case should have no bearing on the halakha concerning the obligation to cover the blood of a koy on a Festival, since the latter occurs on a definite Festival.

Rachi non traduit

ספק י''ט וספק חול. כגון שני ימים טובים של ראש השנה שהאחד ספק:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source